סכסוכים בין שותפים נפוצים למדי. לעיתים הסכסוך נגמר בסיוע של חבר משותף, אולם לרוע המזל של הצדדים לעיתים קרובות הם מגיעים לבתי המשפט. לבתי משפט סכסוכים כאלה גורמים "כאב ראש", שכן הם דורשים מהשופט/ת זמן רב, שהינו מצרך יקר מאוד לשופט/ת, וצלילה לבעיות חשבונאיות שלא כולם/ן בקיאים בהם. הפתרון הפשוט ביותר והיעיל ביותר לשופטים הוא למנות מומחה מטעמם, כדי שיסייע להם בפתרון מהיר של הסכסוך.
ברצוני לתאר מקרה בו מוניתי על ידי כבוד השופטת מירב בן ארי, מבית משפט השלום בכפר סבא, כמומחה כלכלי מטעם בית המשפט, והתבקשתי להכריע בשאלת ההתחשבנות בין הצדדים למועד הפסקת השותפות ביניהם.
רקע קצר
שני חברים – אביב ותמיר – יצאו לדרך כלכלית משותפת בשנת 1997 והקימו חברה. אחרי כשנתיים, בשנת 1999 לערך, נפרדו. אולם כשנה לאחר מכן החליטו לחזור ולשתף פעולה, אולם לא במסגרת החברה. בינואר 2006 חזרו לעבוד יחד תחת החברה המשותפת (שהקימו ב – 1997). בסוף שנת 2009 החליטו השותפים על פירוק סופי.
השותף שהפעיל את החברה כל השנים – אביב- הגיש תביעה נגד שותפו לשעבר וטען כי הוא חייב לו כ – 122,000 ש"ח, והשותף השני – תמיר- הגיש תביעה שכנגד על סך כ – 80,000 ש"ח.
במחלוקת ביניהם הציגו הצדדים שתי שיטות שונות לחישוב איזון היתרות ביניהם.
חשוב לציין, שבעת שחזרו השותפים לניהול שווה בחברה, כל אחד הביא מהמלאי והידע שלו וכל אחד היה אחראי לחובות עבר שלו. בכדי להבטיח שהדברים יהיו ברורים החליטו הצדדים על פתיחת חשבון בנק חדש לצורך פעילות ההמשך המשותפת.
הצדדים הביאו סימוכין שונים כולל מספר חוות דעת מרואי חשבון. בדקתי את ספרי הנהלת החשבונות לשנים 2006 עד 2009 וקבלתי הבהרות נקודתיות לפעולות שבוצעו בספרים, מרואה החשבון אשר שימש כרואה חשבון מבקר של החברה בתקופה זו.
פסק הדין
בפסק הדין שניתן ב- 9/3/2016 על ידי כבוד השופטת מירב בן-ארי, בימ"ש שלום כפר-סבא, השופטת קיבלה את פרשנותו של תמיר אולם בהתחשב בתיקונים שאני הצעתי לשיטת החישוב שלו. השופטת גם חייבה את תמיר בהוצאות המשפט בסך 20,000 ש"ח, כשהיא מציינת את ההבדלים המשמעותיים בין החלטת המומחה לבין אלו שהציגו הצדדים.
