חישוב וכימות נזק כלכלי

מרכיב הנזק הכלכלי הינו מרכיב משמעותי בפסיקה של שופט לעניין גודל הפיצוי הכספי המגיע לנתבע בעת הגשת תביעה. מסיבה זו, הצורך בחישוב וכימות הנזק הכספי באופן מקצועי ומפורט, הינו הכרחי. מטבע הדברים, בתביעות מהסוג הזה, כל צד במחלוקת מעלה טיעונים ומציג חישובים כלכליים שונים על ידי מומחים כלכליים.

בתי המשפט, בבואם לקבל החלטה מתאימה נעזרים גם הם במומחים כלכליים בכדי לקבוע את ערך הנזק שבמחלוקת ותשלומו על ידי מי מהצדדים.

כמומחה בתחום החשבונאות והכלכלה, רו"ח בועז יפעת חוקר ולומד את האירוע בהיבטים אלו, ומגיש לבית המשפט חוות דעת כלכלית הכוללת ניתוח מעמיק וחקירה קפדנית של כל הנתונים הכלכליים והחשבונאיים.

חישוב וכימות נזק כלכלי – מקרה לדוגמא

המקרה המתואר להלן הינו מקרה אמיתי אבל לצורך שמירה על דיסקרטיות של הלקוחות נמנעתי משימוש בשמות האמיתיים.

רקע:

חברה א' הגישה כנגד חברה ב' תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים ופטנט רשום. כחלק ממהלך זה תבעה וקיבלה חברה א' צו מניעה להפסקת מכירת מוצרים מסוימים, ממחלקת ניקיון הבית, לתקופה של כתשעה חודשים.

בסיום ההליך המשפטי הנ"ל נקבע כי לא בוצעה הפרה וחברה ב' רשאית לפעול כרצונה. כיוון שכך, תבעה חברה ב' את חברה א' בגין הפסד רווחים שנגרם לה כתוצאה מצו המניעה שבדיעבד הסתבר שלא היתה לו הצדקה.

חברה ב' תבעה פיצוי בסכום של למעלה מ-400,000 ש"ח, שהתבסס על חוות דעת מומחה.

חישוב הנזק בחוות דעת המומחה הסתמך על מכירות בתקופה של 3 חודשים והוכפל במספר החודשים בתקופה בה צו המניעה היה בתוקף. חברה א' ביקשה חוות דעתנו כדי להקטין את הנזק הנתבע.

שיטת העבודה:

במסגרת בקשה לגילוי מסמכים שהגישה חברה א' בהנחייתי, התבקשו והתקבלו נתונים מפורטים של מכירות ועלות המכר, כולל דגמים שונים מהמוצרים נשוא התביעה, וכולל התייחסות לסוגי לקוחות שונים, כפי שנרשמו במערכת החשבונאות של חברה ב' בתקופות שונות. נתונים אלו נותחו לפי עונתיות, החזרות, מחירי מכירה, עלויות שונות, פעילות לקוחות גדולים ותוך השוואה למוצרים תחליפיים.

ממצאים:

מתוך ניתוח הנתונים התברר כי הסכום שנדרש כפיצוי הינו מוגזם. לאחר חקירת השיטות והנתונים הכספיים הוכחתי בין היתר כי:

1. התקופה ממנה נלקחו נתוני המכירות לצורך חישוב הנזק היתה תקופת החדרת המוצר לשוק, תקופה שבה באופן טבעי נעשה מאמץ יתר ומכירות בהיקף גדול יותר מהשגרה.
2. תקופת הבסיס שנלקחה כללה תקופת חגים בה מכירות המוצרים הנדונים גבוהה מאד יחסית לשאר חודשי השנה.
3. הממוצע החודשי שהוצג, כנגזר מתקופת הבסיס, גבוה משמעותית מממוצע חודשי הנגזר מסך מכירות שנתיות.
4. נתוני המכירות כללו מכירות למשווק ראשי בעל ענין. משווק ראשי יכול היה לרכוש מלאי גדול בתקופת הבסיס האמורה אך לבצע מכירות חודשיות הקטנות משמעותית מהכמויות שהוצגו ובכך לעוות את חישוב הממוצע החודשי.
5. הסדרים עם רשתות השיווק (הנחות, בונוסים, החזרות) לא באו לידי ביטוי כלל. במגזר זה ההסדרים ארוכי טווח, כוללים בונוסים משמעותיים ושיטת החזרות שונה מהמקובל בחנויות קטנות.

סיכום:

חישוב מתואם שנעשה על-ידינו, ולקח בחשבון את כל הפרמטרים השונים תוך הצגה בהירה של העבודות כהוויתן, הציג סכום של אובדן רווחים בערך שלא עלה על רבע (1/4) מדרישת הפיצוי.

בית המשפט קיבל את הסכמת הצדדים להסכים לפסיקה על פי סעיף 79א' המאפשר לבית המשפט לתת פסק דין על דרך הפשרה.

פסק הדין שניתן חייב את הלקוחה שלי בתשלום של 120,000 ש"ח המהווה פחות מ-שליש הפיצוי שדרשה התובעת.