יפעת כלכלה וחשבונאות משפטית

למעלה מ 30 שנות ניסיון במתן חוות דעת כלכלית וחשבונאית לארגונים חברות ועורכי דין.

חילוט רכוש בהליך פלילי על ידי המשטרה

המשטרה רוצה לחלט כספים של לקוחותייך – בדוק הבקשה בקפדנות ואל תוותר בקלות!

הידיעה כי המשטרה מתכוונת לחלט כספים של החשודים בפרשה בה מעורבים מקורבים לישראל ביתנו היתה בבחינת נחמת עניים לציבור הרחב, אולם ייתכן שהשמחה הינה מוקדמת כי תהליך החילוט אינו פשוט.

מקורה של סנקציית החילוט היא בפקודת הסמים המסוכנים והיא "יובאה" לחוק לאיסור הלבנת הון. פניה לבית המשפט לחילוט או עיקול על נכסים צריכה להיתמך בבקשה חתומה בידי פרקליט מחוז.

אם מי מלקוחותיכם עלול להיפגע מבקשת חילוט אני מציע לכם לא לקבל את בקשת הפרקליטות בבחינת "כזה ראה וקדש".

יש לבדוק את בקשת החילוט היטב לפרטי פרטים. בדיקה קפדנית עשויה לגלות, כמו במקרה שאתאר בהמשך, כי ייתכן ובחישובי הפרקליטות נפלו טעויות שעשויות אף להביא לביטול בקשת החילוט.

בקשת חילוט – סיפור מקרה

לפני מספר שנים ביצעתי עבור נאשם בדיקה כזו של בקשת חילוט. בתמיכה לבקשת החילוט הפרקליטות ערכה טבלה שנקראה "פירוט של הכנסות הכספים החוקיות לחשבון (לרבות קופות גמל), הכנסות שמקורן אחר (בין אם מחשבונות בני המשפחה או ממקורות שאינם ידועים) למול ההוצאות מהחשבון בתקופה.

באמצעות חישוב מתמטי פשוט הוכחתי כי התוצאה שהוצגה בטבלה של הפרקליטות שגויה.

העיקרון בחישוב צריך להיות כדלקמן:

יתרת חשבון הבנק בתחילת התקופה הנבדקת פחות עודף ההוצאות על ההכנסות לתקופה הנבדקת צריך להיות שווה ליתרה בחשבון הבנק לסוף התקופה הנבדקת.

בחישוב שנערך על ידי הפרקליטות לא התקבלה התוצאה הנדרשת. המסקנה המיידית שלי היתה שהחישוב שנערך על ידי הפרקליטות, לפיה בתקופה הנבדקת היו לנאשם עודף הוצאות על הכנסות אינו נכון.

בחישוב שערכתי התברר כי בעוד שעל פי חישובי הפרקליטות היתרה בחשבון הבנק של הנאשם בסוף התקופה הנבדקת היתה צריכה להיות יתרת חובה (שלילית) הרי בפועל היתרה הינה יתרת זכות (חיובית), ראה טבלה להלן:

 

בבדיקתי מצאתי אי דיוקים רבים וחוסר עקביות בחישובים של הפרקליטות.

כך לדוגמה, לפי חישובי הפרקליטות סך כל ההוצאות בחודש מסויים הסתכמו בכ 159 אלפי ש"ח, ואילו על פי חישוביי, שנעשו כאמור מתוך דפי הבנק, הסתכמו ההוצאות באותו חודש בכ 111 אלפי ש"ח. ההפרש של כ 48 אלפי ש"ח שהינו מהותי ביותר.

עוד גיליתי בבדיקתי כי בחישוב הפרקליטות לא נלקחו בחשבון קבלת הלוואות כהכנסות אחרות, ולעומת זאת כן נלקחו בחשבון פרעונן של הלוואות כהוצאות אחרות.

בפירוט התנועות הכספיות המפורט בבקשת החילוט בין בני המשפחה לנאשם, עשתה הפרקליטות מעשה בלעם; "באה לקלל ונמצאה מברכת". ניתוח הפעולות הכספיות בין בני המשפחה הוכיח כי בכל מועד בתקופה בה מפורטות הפעולות בין בני המשפחה לנאשם, בני המשפחה היו חייבים כסף לנאשם.

הנתונים שהוצגו על ידי הפרקליטות בבקשת החילוט, לגבי תנועות כספיות בין הנאשם לבני המשפחה, הוכיחו כי כספים שהופקדו לחשבונו של הנאשם על ידי בני המשפחה הינם למעשה החזר עבור כספים שנתן הנאשם לבני המשפחה.

שיטת ההוכחה בה השתמשתי היתה פשוטה ביותר; ערכתי את התנועות שפורטו על ידי הפרקליטות לפי הסדר הכרונולוגי שלהם, והיתרה המחושבת בכל עת ועת הינה יתרת החוב של בני המשפחה לנאשם, או חובו של הנאשם למשפחה.

כאשר יש פעולות שהוגדרו על ידי הפרקליטות כ"העברת כספים לבני המשפחה", "משיכת מזומנים", "העברת כספים לעסקים המשפחתיים" המשמעות היא שבני המשפחה חייבים לנאשם.

כאשר יש פעולה המוגדרת על ידי הפרקליטות כ"קבלת כספים מבני המשפחה" ו"הפקדת מזומנים" המשמעות היא שהנאשם חייב לבני המשפחה.

אם בחישוב הסופי לתקופה, בני המשפחה חייבים לנאשם, כפי שאכן היה המצב בחישובים שערכתי, הרי שהטענה כי מקורם של הכספים בחשבונו של נאשם הינם מבני המשפחה ומפעילות בלתי חוקית הינה מופרכת, ולא היה בסיס לבקשת החילוט.

אודות

בועז יפעת, רואה חשבון בכיר ומומחה לכלכלה, חשבונאות משפטית וביקורת חקירתית, לשעבר סגן ניצב ביחידה הארצית לחקירות הונאה של משטרת ישראל. עם ניסיון של יותר מ-25 שנה בחקירות, ראיית חשבון, כלכלה ופיננסים, ואחרי שנים של התמחות ממוקדת בענף הביקורת החקירתית, הקמתי את משרד יפעת – כלכלה וחשבונאות משפטית.