הערכת נזק בעקבות הפרת פטנט

בעל פטנט תבע חברה תעשייתית בגין הנזק שנגרם לו לטענתו כתוצאה מהפרת הפטנט. לבקשת הנתבעת הפרכתי את חישוב הנזק של התובעת.

בדיקת תוצאות פעילות מכירת המוצר המפר על ידי התובעת

מומחה התובעים חישב את הנזק על ידי השוואה של מכירות המוצר המפר (שייקרא "שלדג") כפי שהיו בשנת 2003, שאותה קבע כשנת הבסיס, לעומת מכירות השלדג בשנים 2004, 2005 ו- 2006.

ההשוואה שערך מומחה התובעים הייתה הן בכמות שנמכרה והן בתמורה כספית של המכירות. מומחה התובעים טען כי כל הירידה במכירות השלדג, בשנים 2004, 2005 ו- 2006, נובעות מהפרת הפטנט.

הבסיס לחישוב הנזק היתה ירידה בשיעור של כ- 60% במכירות השלדג בין שנת הבסיס (2003) לשנת 2004. על פי הנתונים שנמסרו על ידי התובעים הירידה בשיעור דלעיל הייתה הן בכמויות והן בערכים כספיים.

מניתוח מכירות השלדג מצאתי כי החל משנת 2004 ואילך היתה עליה רציפה ועקבית מידי שנה בשנה במכירות השלדג. מתוך כתב התביעה עלתה סתירה מהותית בין הנחות הבסיס של מומחה התובעים לבין המציאות כפי שהייתה בפועל וכפי שגם הוסכמה על התובעים.

בכתב התביעה נטען כך: " במהלך יוני 2005 החלו מספר לקוחות לבטל הזמנות של רשת שלדג. חלק מן הלקוחות אשר ביטלו הזמנות אף מסר לידי התובעים פרסומים של הנתבעת 3".

רק במחצית השנייה של שנת 2005 החלה הנתבעת 3 למכור את השלדג מתוצרתה.

מתוך כל הנכתב לעיל ברור כי ירידת מכירות התובעת משנת 2003 לשנת 2004 אינה קשורה בכל דרך שהיא לפעילות הנתבעים. ברור כי מומחה התובעים בחר את שנת 2003 כשנת הבסיס לצורך חישוב הנזקים באופן מלאכותי ובכדי להגדיל את סכום הנזק.

מהגרף דלעיל ברור שלא רק שלא הייתה ירידה במכירות ולא נגרם נזק לתובעים, אלא שההיפך הוא הנכון. בשנים 2007-2006 ישנה עליה קבועה במכירות השלדג. לאור האמור לעיל קבעתי בחוות דעתי כי מסקנתו של מומחה התובעים בדבר הנזק שנגרם לתובעים אינה מתיישבת עם העובדות והנתונים האובייקטיביים כפי שהיו בפועל.

מגמת הצמיחה במכירות התובעת

מומחה התובעים טען בחוות דעתו כי הירידה במכירות השלדג הייתה הפוכה למגמה הכללית של החברה שאופיינה בעליה במכירות בשנים העוקבות.
מצאתי כי טענה זו של מומחה התובעת אינה נכונה. הנתונים בפועל מוכיחים כי בשנת 2006 חלה ירידה תלולה של כ – 21% במכירות התובעת ללא שלדג, בעוד שבמכירות השלדג חלה עליה של כ – 94%.

שיעור צמיחה חזוי למכירות

בחוות דעתו מומחה התובעת קבע כי שיעור הצמיחה החזוי של מכירות השלדג הינו 14% לשנה. לטענתו זהו שיעור צמיחה שמרני, המבוסס על שיעורי הצמיחה במכירות החברה בשנים שלפני שנת הבסיס.

בדקתי ומצאתי כי קביעה זו של מומחה התובעת אינה נכונה.

בשנת 2004 מכירות התובעת קטנו בשיעור חד של כ – 60%, למרות שבשנת 2004 הנתבעת לא מכרה כלל מהמוצר המתחרה לשלדג. מנתון זה ברור כי השינויים במכירות התובעת נעוצים בגורמים חיצוניים, שאינם תלויים כלל בנתבעת.

את ההוכחה הנחרצת למופרכות השימוש בשיעור גידול שנתי של 14% במכירות הראיתי על פי המכירות בפועל בשנת 2005 לעומת המכירות החזויות לפי מומחה התובעים.

בשנת 2005 מכרה התובעת 634,761 מ"ר של השלדג, ואילו לפי תחשיב אובדן המכירות של מומחה התובעים, כמות המכירות החזויה של התובעת לשנת 2005 היא 1,839,273 מ"ר. בשנת 2005 הנתבעת מכרה כ – 90,000 מ"ר בלבד, בתמורה כספית של 270,000 ש"ח. טענתי כי גם אם נניח כי כל המכירות של הנתבעת היו נעשות על ידי התובעת, ולדעתי הנחה זו איננה סבירה, הרי מכירות התובעת בשנת 2005 היו מסתכמות בכ – 725,000 מ"ר, כ- 40% בלבד מכמות המכירות החזויה של 1,839,723 מ"ר לפי מומחה התובעים.

חישוב דומה שעשיתי לגבי שנת 2006, הוכיח ביתר שאת את מופרכות השימוש בשיעור גידול שנתי של 14% במכירות. התוצאה שהתקבלה לפי אותה שיטה היתה שמכירות התובעת בשנת 2006 היו מסתכמות בכ – 1,404,000 מ"ר, כ- 67% בלבד מכמות המכירות החזויה של 2,096,921 מ"ר לפי מומחה התובעים.

מהגרף הנ"ל ברור שהערכת הצמיחה של מומחה התובעת אינה נכונה והינה בניגוד לנתונים בפועל.

בחקירתי בבית המשפט על חוות הדעת, בה כאמור הפרכתי את חישובי הנזק של התובעת, לא הצליח עורך הדין שחקר אותי לערער את הקביעות בחוות דעתי שהצגתי לעיל.