אחריות לתשקיף מציעים אחרים
בנוסף לחותמים הללו ייתכן מצב שבו ניירות הערך לא מוצעים על ידי המנפיק אלא על ידי גוף אחר, כגון בהצעות מכר. במקרה כזה, גם גוף זה הוא המציע וגם הוא חייב לחתום על התשקיף. נראה שבנוסף לאחראים המפורטים באופן ספציפי בסעיף 31 , האחריות מורחבת לפי סעיף 52 יא(א), הקובע כי "מנפיק אחראי כלפי המחזיק […]
אחריות לתשקיף החתם
במידה שלהנפקה יש הסכם חיתום לגבי כל ניירות הערך המוצעים או מקצתם, על התשקיף יחתום גם החתם. סעיף 34א לחוק קובע את האופן בו ניתן לשפות חתם, במידה והוטלה עליו חבות בפסק דין, שנגרמה מחמת פרט המטעה שבתשקיף או בגין הוצאות משפטיות שהוציא בהקשר זה. סעיף 34א קובע כי החתם ישופה אך ורק במידה וניתנה […]
אחריות לתשקיף המנפיק
החותמים כוללים את המנפיק וכן את רוב חברי הדירקטוריון, ובהם אחד לפחות שהוא דירקטור מקרב הציבור, ובחברההמציעה לראשונה ניירות ערך לציבור, לפחות דירקטור אחד שאינו בעל עניין בחברה אלא מכוח היותו דירקטור. סעיף 31(א)(2) מרחיב את אחריות הדירקטורים גם לגבי דירקטורים שלא חתמו בפועל, אם כיהנו בדירקטוריון החברה המנפיקה,ביום שבו אישר הדירקטוריון את הנוסח הסופי.בנוסף […]
חוק ניירות ערך – למה ומדוע
בשנת 1968, כעשרים שנה אחרי הכרזת העצמאות של ישראל נחקק בכנסת חוק ניירות ערך. החוק נועד לסדר את הפעילות בשוקי ניירות ערך, פעילות שעד אז לא היתה מפוקחת כיאות מכיוון ששוקי ניירות הערך היו לא היו מפותחים דיים, או שהפיקוח והאסדרה היו בחוקים אחרים שלא הותאמו להתפתחויות הכלכליות. הצורך בהתאמת החוק לסביבה כלכלית משתנה הפך […]