בנוסף לחותמים הללו ייתכן מצב שבו ניירות הערך לא מוצעים על ידי המנפיק אלא על ידי גוף אחר, כגון בהצעות מכר. במקרה כזה, גם גוף זה הוא המציע וגם הוא חייב לחתום על התשקיף.
נראה שבנוסף לאחראים המפורטים באופן ספציפי בסעיף 31 , האחריות מורחבת לפי סעיף 52 יא(א), הקובע כי "מנפיק אחראי כלפי המחזיק בניירות ערך שהנפיק לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהמנפיק הפר הוראה של חוק זה או תקנות לפיו".
(ב) האחריות האמורה בסעיף קטן (א) תחול גם על הדירקטורים של המנפיק,. על המנהל הכללי ועל בעל השליטה במנפיק".
בסעיף הגדרות אין הגדרה של "בעל שליטה", אלא הגדרה של שליטה בלבד, וזו לשונה: "שליטה – היכולת לכוון פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזרקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי שליטה בתאגיד".
כאמצעי שליטה בתאגיד מוגדרים כל אחד מאלה: "(1) זכות ההצבעה באסיפה הכללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר. (2) הזכות למנות דירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי".
בעוד שהסיפא של הגדרת שליטה מוגדרת פחות או יותר וגם היא עשויה לעורר בעיות פרשנות, הרי הרישא של הגדרת בעל שליטה היא אמורפית מידי. אני צופה לא מעט קשיים למי שינסה להוכיח כי גוף מסוים הוא בעל שליטה בתאגיד, בכך שיש לו יכולת לכוון את פעילותו של התאגיד.
