במידה שלהנפקה יש הסכם חיתום לגבי כל ניירות הערך המוצעים או מקצתם, על התשקיף יחתום גם החתם. סעיף 34א לחוק קובע את האופן בו ניתן לשפות חתם, במידה והוטלה עליו חבות בפסק דין, שנגרמה מחמת פרט המטעה שבתשקיף או בגין הוצאות משפטיות שהוציא בהקשר זה. סעיף 34א קובע כי החתם ישופה אך ורק במידה וניתנה התחייבות מראש לשיפוי ובסכום סביר אשר פורט בתשקיף. כאשר החברה היא המשפה, סבירות הסכום תקבע על ידי הדירקטוריון או גוף הממלא תפקיד דומה. סעיף 34א אינו חל על מקרים בהם חתם משפה חתם אחר באותה הצעה.
על החתם מוטל נטל הוכחה אקטיבי כי האמין בתום לב שאין בתשקיף פרט מטעה. ללא הרמת הנטל, לא יוכל החתם לקבל את סכום השיפוי. עוד נקבע כי "לא יינתן שיפוי בשל פעולה שנעשתה בכוונה או בפזיזות", אולם לא ברור על מי מוטל נטל ההוכחה לכך. בכל מקרה, סעיף 34א קובע כי אין תוקף להתחייבות לשיפוי שלא נעשתה על פי הוראת החוק, כך שלהסכם שיפוי בין החתם לבין החברה, אשר יחסיר את דרישת תום הלב מהחתם, לא יהא תוקף.
סעיף 34א חושף את היחסים בין החברה לחתם ויכול להשפיע על מחיר נייר הערך שכן היקף סכום השיפוי מייצג את מידת הסיכון אשר החתם והחברה מייחסים להנפקה. המשקיע הפוטנציאלי יפנים את הסיכון ויעריך את מחיר נייר הערך בהתאם. העדר איזכור סכום שיפוי בתשקיף, על אף החובה שנקבעה בחוק, ילמד כי אין הסכם שיפוי בין החתם לחברה, ויש בכך בכדי להפגין את מידת ביטחונם במהלך ההנפקה. גם כאן צפויה השפעה על מחיר נייר הערך.
